תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלאים ט׳:ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלאים ט׳:ג׳ תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלאים ט׳:ה׳ »

4 תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל:

פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלאים ט׳:ד׳

4 אות מ לא יתן המרדעת. והא דלא הוי דבר שאינו מתכוון כמו במוכרי כסות היינו דמכוין הוא ליטול המרדעת כדי שלא ילכלך בגדיו וגם זה מקרי נהנה מכלאים כדאיתא בירושל' דאסור ליקח ביצה חמה בבגד כלאים דכיון דניצל מלכוות בחום הביצה הוי כניצל במניעת הקור ש"ך ביו"ד סי' ש"א ס"ק ח':

5 אות מא בר"ב ד"ה תכריכי המת. חפשי מן המצות. והא דלא הוי לועג לרש דזהו רק בציצית ששקול כנגד כל התורה א"נ בכה"ג דלגבי המת לא הוי דרך חימום בכה"ג גם בחי ליכא איסור תוס' נדה דף ס"א:

« תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלאים ט׳:ג׳ תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלאים ט׳:ה׳ »